היסטוריה

תל אביב, "העיר העברית הראשונה", הוקמה בשנת 1909 כשכונה קטנה בשם "אחוזת בית" מחוץ ליפו. מייסדי העיר שאפו ליצור מרכז עירוני עברי מודרני, שיהווה אלטרנטיבה ליפו הצפופה והמזרחית. תל אביב התפתחה במהירות, ובשנות ה-30 הפכה למרכז תרבותי וכלכלי חשוב, ומשכה אליה מהגרים רבים מאירופה. לאחר קום המדינה, תל אביב הפכה למרכז העסקים והתרבות של ישראל, ועד היום היא נחשבת לעיר דינמית וחדשנית.

ראו גם: סרטונים

 1909 – הגרלת המגרשים לאחוזת בית. תמונת AI מבוססת על הצילום של אברהם סוסקין
2023    פורצת מלחמת חרבות ברזל
2023    מוכרזת כיכר הדמוקרטיה
2022    מקודם עדכון תכנית המתאם של תל אביב – תא/5500
2021    הוקמו שבילי אופניים רבים, בין השאר לאורך רחוב דיזנגוף ובוגרשוב
2020    נפתח פארק המסילה
2020    מגיפת הקורונה פוגעת בתל אביב
 
2019    התקיימה בתל אביב תחרות האירוויזיון בביתן 2 שבמרכז הירידים
2015    החלו העבודות להקמת הרכבת הקלה – הקו האדום
2012    מועצת העיר החליטה: תופעל תחבורה ציבורית בשבת
2011    רפורמה בתחבורה הציבורית
2011    מחאת האוהלים בשדרות רוטשילד
2011    תחילת השיפוצים של היכל התרבות
2011    נסללו נתיבי אופניים לאורך הטיילת
 
2010    נהרס קולנוע תל אביב ברחוב פינסקר
2010    שריפה בקומות הגבוהות של מגדל שלום
2009    חגיגות המאה לתל אביב
2008    הברווז של דודו גבע מוצב על גג בניין העירייה
2007    תחילת שיפוץ הבימה
2006    סגירת השוק הסיטונאי
2005    תחילת פרויקט הרחבת רחוב קפלן
2004    העיר הלבנה הוכרזה כאתר למורשת עולמית ע"י אונסק"ו
2003    גינת השרון (גן החשמל) תוכננה מחדש ע"י "סטודיו אדריכלות נוף"
2002    נחנך גן הבנים
2000    שוקם גן הכובשים
2000    שוקמו שדרות רוטשילד, ח"ו, בן ציון, בן גוריון, נורדאו וירושלים
1996    נחנכה תחנת הרכבת תל אביב השלום ותחילת בניית מרכז עזריאלי
1995    רצח רבין בכיכר מלכי ישראל
1992    נחנך מגדל האופרה – 18 קומות, 116 דירות ו-10000 מ"ר מסחר
1991    נפילת טילי סקאד בעיר במהלך מלחמת המפרץ
 
1986    הפיכת נחלת בנימין למדרחוב
1986    נשרף קולנוע מוגרבי
1982    נפתח הקטע הראשון של הטיילת המחודשת
1982    נחנך הקטע הראשון של נתיבי איילון
1981    נפתח הדולפינריום
 
1978    כיכר דיזנגוף משנה צורתה לטובת פתרונות חניה
1975    פיגוע במלון סבוי
1973    נחנך הסינמטק
 
1968    נוסדה חברת "אתרים"
1966    נשרף בית צים
1965    נחנך בנין העיריה החדש בכיכר מלכי ישראל
1963    נהרסה שכונת מנשיה
1961    נחנך אולם תיאטרון הקאמרי ברחוב דיזנגוף
 
1959    מורדכי נמיר נבחר לראשות העיר
1959    חגיגות היובל ליסוד העיר   
1957    נחנך היכל התרבות
1957    נחנך גן הפיסגה
1957    נחנך גן הכובשים
1955    הוקם אולם נחמני
1955    הונחה אבן פינה לאוניברסיטת תל אביב
1954    הוקמה שכונת "רמת אביב"
1954    פתיחת בריכת גורדון
1951    התחלת הקמת פארק הירקון
1951    נטיעת גן העצמאות
1950    מאושרת התכנית להקמת היכל התרבות
 
1949    איחוד הרשויות תל אביב ויפו, לאחר מלחמת העצמאות
1949    מלון שרתון נשרף
1948    הכרזת העצמאות בבית דיזנגוף בשדרות רוטשילד
1945    הוקמה שכונת "יד אליהו"
1945    נחנך בית הבימה
1944    התאטרון הקאמרי מתחיל לפעול
1942    נחנך גן לונדון
1941    נחנכה תחנת האוטובוסים המרכזית
1940    תל אביב הופצצה ע"י חיל האוויר האיטלקי
 
1939    הגעת ספינת המעפילים הראשונה לתל אביב
1938    נסלל המנחת בשדה דב
1936    נחנך נמל תל אביב
1936    פרוץ מאורעות תרצ"ו
1936    הקונצרט הראשון של התזמורת הפילהרמונית הישראלית
1935    הוקמה שכונת התקווה
1934    תל אביב הוכרזה כעיר ע"י רשויות המנדט הבריטי
1934    התקיים יריד המזרח הראשון
1932    המכביה הראשונה
1932    ניטעו שדרות בן-ציון
1932    אישור תכנית גדס
1931    ניטעו שדרות בן גוריון
1930    ניטעו שדרות ח"ן
 
1929    מאורעות תרפ"ט
1929    ניטעו שדרות נורדאו
1928    הגעת תאטרון הבימה
1927    הוקמה שכונת "פלורנטין"
1926    שבוע הספר העברי מתקיים לראשונה בשדרות רוטשילד
1925    אימוץ סמל העיר
1925    הוקמה גינת השרון (גן החשמל)
1923    השכונות היהודיות היפואיות צורפו לתל אביב 
1921    פרעות תרפ"א
1921    נחנך קזינו "גלי אביב" בחוף הים (אדריכל: י.מגידוביץ)
1920    הוקם שוק הכרמל
 
1918    הוסב שמו של רחוב דרך הים לאלנבי
1917    תל אביב נכבשה ע"י האנגלים
1916    נבנה מסגד חסן בק בשכונת מנשיה
1916    ניטעו שדרות ירושלים
1914    "יום חמישי השחור"
1913    נסלל רחוב דרך הים (אלנבי)
1911    הוקמה שכונת "נחלת בנימין"
1910    החלה נטיעת שדרות רוטשילד
1910    מוענק השם החדש – "תל אביב"
 
1909    נערכת הגרלת המגרשים של "אחוזת בית" | +
1904    הוקמה שכונת "מחנה יוסף"
1896    הוקמה שכונת "שבזי"
1892    נחנכה תחנת הרכבת יפו
1890    הוקמה שכונת "נווה שלום"
1887    הוקמה שכונת "נווה צדק"

פסלי שעווה של חיים נחמן ביאליק ואלכסנדר פן, במגדל שלום

רון חולדאי 1998-
רוני מילוא 1993-1998
שלמה להט (צ'יץ') 1974-1993
יהושע רבינוביץ 1969-1974
מרדכי נמיר 1959-1969
חיים לבנון 1952-1959
ישראל רוקח 1936-1952
דוד בלוך-בלומנפלד 1925-1927
מאיר דיזנגוף 1921-1925, 1927-1936
אודי כרמלי 2019-
עודד גבולי 2012-2019
חזי ברקוביץ 2005-2012
דני קייזר 1999-2005
ישראל גודוביץ 1998-1999
ברוך יוסקביץ 1994-1998
שמאי אסיף 1984-1994
שמואל פן 1979-1984
אפרים מרק 1974-1979
ירחמיאל דורי 1973-1974
יהודה רבינוביץ 1966-1973
משה (רויטמן) עמיעז 1950-1966
משה צ'רנר 1928-1929
אלכסנדר פן 1927-1928

צילומים היסטוריים:

 

הנס קספריוס – מסע בפלשתינה 1934

פרנק סחולטן (הולנדי) – 1921-1923

אוספי צילומים:

 

אינדקס
היסטוריה מקומית

שנת 2024 בתל אביב עמדה במידה רבה בצל מלחמת "חרבות ברזל" והאירועים שבאו בעקבותיה, והיו לה השלכות היסטוריות משמעותיות על העיר. תל אביב, על אף ריחוקה היחסי מרצועת עזה, הפכה לחלק מהחזית העורפית כשספגה מטחי רקטות וכטב"מים הן מהדרום והן מזירות נוספות, אירועים שהכניסו את ממד האיום הביטחוני הישיר לחיי היום-יום בעיר והשפיעו על תחושת הביטחון של תושביה ומבקריה. במקביל, רחוב קפלן המשיך להיות מוקד מרכזי למחאה ציבורית רחבת היקף, ששינתה את פניה מההתנגדות לרפורמה המשפטית למחאות הקוראות להקדמת בחירות ולהחזרת החטופים המוחזקים בעזה, ובכך ביטאה את מעמדה של תל אביב כבמה מרכזית לביטוי דעת קהל ולחץ אזרחי בתקופת משבר לאומי. עוד התקיימה בעיר פעילות ענפה של סיוע ותמיכה, ומוסדותיה ומרחביה הציבוריים שימשו כזירה להתמודדות עם היבטים חברתיים והומניטריים של המלחמה, כמו גם לשיח ציבורי ותרבותי סביבה, כפי שהשתקף למשל בתערוכת "עדות מקומית" שהתמקדה במלחמה. לבסוף, בהיותה משכנם של מוסדות ביטחוניים וממשלתיים מרכזיים, הייתה תל אביב גם לזירה פיזית לקבלת החלטות אסטרטגיות ופוליטיות הנוגעות למלחמה, מה שהדגיש את תפקידה כעיר המרכזית בישראל בעת חירום.

שנת 2023 הייתה שנה מטלטלת ובעלת חשיבות היסטורית עבור העיר תל אביב, בהתרחשוּתם של מספר אירועים מרכזיים שעתידים להשפיע על אופייה ועתידה. בראש ובראשונה, בלטה העיר כמוקד המרכזי והסמל הבולט ביותר של המחאה הציבורית הרחבה כנגד הרפורמה המשפטית. הפגנות ענק שבועיות, בעיקר באזור רחוב קפלן, משכו מאות אלפי משתתפים והפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף העירוני למשך חודשים ארוכים, מבטאות תסיסה חברתית ופוליטית עמוקה שהותירה את רישומה על העיר ועל מעמדה כמרכז ליברלי. בנוסף, לאחר שנים ארוכות של ציפייה ובנייה, נחנך באוגוסט 2023 הקו האדום של הרכבת הקלה (הדנקל), אירוע תחבורתי בעל משמעות עצומה הפותח עידן חדש בתחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב וצפוי לעצב מחדש את דפוסי התנועה והפיתוח העירוני. לבסוף, אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה שהחלה בעקבותיהם ("חרבות ברזל") היכו בתל אביב בצורה קשה, על אף שלא הייתה בחזית הלחימה הישירה. העיר הפכה למרכז לפעילות אזרחית ותמיכה בעורף, קלטה מפונים רבים, התמודדה עם ירי רקטי והכניסה לחיי תושביה חוסר ודאות ושינויים מרחיקי לכת בתחושת הביטחון ובשגרת החיים, אירוע שסימן נקודת מפנה עבור העיר והמדינה כולה.

בשנת 2022 התרחשו בתל אביב מספר אירועים ותהליכים בעלי חשיבות בהקשר ההיסטורי של העיר. בראש ובראשונה, השנה עמדה בסימן סיום העבודות המרכזיות על הקו האדום של הרכבת הקלה, פרויקט תחבורה ציבורית רחב היקף שלו השפעה עמוקה על עתיד התנועה והפיתוח העירוני במטרופולין תל אביב, אף שהפעלתו המלאה החלה רק בשנת 2023. בצד התרבותי והחברתי, העיר ציינה 20 שנה להכרזת "העיר הלבנה" כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, אירוע שהדגיש את מעמדה האדריכלי הייחודי וחשיבות שימור מבני הבאוהאוס שבה, ונחגג בין היתר במסגרת אירועי "לילה לבן". עוד המשיכה העיר לבסס את מעמדה כמרכז טכנולוגי עולמי, כפי שבא לידי ביטוי בנתוני צמיחה והשקעות בתעשיית ההייטק המקומית בשנת 2022, וכן נמשכו בה תהליכי פיתוח ובנייה משמעותיים שעיצבו ומעצבים את קו הרקיע והמרחב הציבורי שלה. במקביל, חוותה העיר אירוע ביטחוני קשה עם פיגוע הירי ברחוב דיזנגוף, שהזכיר את האתגרים הביטחוניים עמם מתמודדת העיר כחלק ממדינת ישראל.

בשנת 2021 אירעו בתל אביב מספר אירועים בעלי חשיבות בהקשר ההיסטורי של העיר. בראש ובראשונה, העיר הושפעה ישירות מהסלמה הביטחונית הרחבה יותר בין ישראל לעזה במאי, אירועים שנודעו כמבצע "שומר החומות". לראשונה מזה שנים, שוגרו רקטות לעבר מטרופולין תל אביב באופן שהשפיע על תחושת הביטחון של התושבים ועל שגרת החיים בעיר התוססת. אירוע זה הדגיש מחדש את פגיעותה של העיר למתקפות רקטות והיווה תזכורת למציאות הביטחונית המורכבת של האזור. בנוסף להיבט הביטחוני, תל אביב, ככרך הגדול בישראל ומרכז תרבותי ופוליטי, הייתה זירה להפגנות ומחאות לאומיות שונות לאורך השנה, ששיקפו את המתחים והשינויים בחברה הישראלית. מבחינה תרבותית, אירועים גדולים כמו פסטיבל דוקאביב ותערוכות אמנות משמעותיות המשיכו להתקיים, לעיתים תחת מגבלות הקורונה, ושמרו על מעמדה של תל אביב כמרכז תרבותי מרכזי, אם כי השפעתם ההיסטורית ארוכת הטווח על נרטיב העיר שונה מזו של אירועים ביטחוניים או חברתיים רחבים.

שנת 2020 בתל אביב עוצבה במידה רבה על ידי אירועים בעלי השפעה ארצית ועולמית, אך אלה קיבלו בעיר גוונים מקומיים והיסטוריים משלהם. ללא ספק, ההשפעה הדומיננטית ביותר הייתה התפרצות מגפת הקורונה, אשר כפתה שינויים דרמטיים על חיי היומיום בעיר ללא הפסקה. סגרים והגבלות תנועה השפיעו עמוקות על הפעילות הכלכלית, התרבותית והחברתית שאפיינה את תל אביב, והובילו לסגירה זמנית או קבועה של עסקים רבים, פגיעה קשה בענפי התיירות והבילוי, ושינוי הרגלים בצריכה ותחבורה. לצד ההתמודדות עם המגפה, תל אביב שימשה זירה מרכזית למחאה הארצית כנגד הממשלה, עם הפגנות משמעותיות שהתקיימו במחאה על אופן הטיפול במשבר הבריאותי והכלכלי ונושאים נוספים. הפגנות אלו, אף שהתרחשו במוקדים שונים ברחבי הארץ, בלטו בנוכחותן ובאופיין הסוער במרחב הציבורי התל אביבי. בהקשר העירוני-היסטורי, שנת 2020 סימנה שנה שבה נמשכו פרויקטים של התחדשות עירונית, כולל פינוי בינוי ותמ"א 38, שעיצבו וממשיכים לעצב את קו הרקיע והמרקם העירוני של תל אביב, תוך דיון מתמשך על שימור מול פיתוח. כמו כן, ההשפעה הכלכלית של המגפה, בדגש על שוק המשרדים, עוררה שאלות לגבי עתיד סביבות העבודה והשפעתן על מרכזי העסקים הראשיים של העיר. אירועי 2020, על אף שהיו חלק מתמונה גדולה יותר, הטביעו את חותמם על תל אביב והיוו נקודת מפנה באופן שבו העיר ותושביה מתמודדים עם משברים גלובליים ועם אתגרים חברתיים וכלכליים מקומיים.

בשנת 2019 אירעו בתל אביב מספר אירועים בעלי חשיבות היסטורית בהקשר של התפתחות העיר ומעמדה. בחודש מאי אירחה העיר את תחרות האירוויזיון, אירוע בינלאומי רחב היקף שהציב את תל אביב על במת התרבות העולמית ומשך אליה מבקרים רבים. עוד באותה שנה, בספטמבר, ציינה תל אביב מאה שנים להקמת ה"עיר הלבנה" בסגנון הבאוהאוס, עם פתיחתו הרשמית של מרכז העיר הלבנה בבית ליבלינג, מה שהדגיש את מעמדה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ואת חשיבותה האדריכלית הייחודית. בתחום התשתיות התחבורה, שנת 2019 עמדה בסימן התקדמות משמעותית בפרויקט הרכבת הקלה (הדנקל), עם הנחת המסילות הראשונות והגעת הקרונות הראשונים של הקו האדום, צעד משמעותי לקראת השלמת פרויקט התחבורה הציבורית הגדול ביותר במטרופולין דן, על אף שהקו נפתח לציבור רק ב-2023. אירוע נוסף שהשפיע על המרקם העירוני והתחבורתי היה סגירתו של שדה התעופה דב הוז ביולי 2019, מה שפינה שטחים נרחבים בצפון העיר לפיתוח עתידי ושינה את מפת הטיסות הפנים-ארציות. לבסוף, לאחר שנים של שיפוצים, נפתח מחדש באוגוסט 2019 אצטדיון בלומפילד המחודש, מה שהיווה ציון דרך חשוב לחובבי הספורט בעיר ולאירועי תרבות ובידור גדולים.

אירוע אחד בעל חשיבות היסטורית בהקשר של העיר תל אביב שהתרחש בשנת 2018 היה מצעד הגאווה, שבו נרשם מספר שיא של משתתפים – כרבע מיליון איש. היקף זה הפך אותו למצעד הגאווה הגדול ביותר במזרח התיכון באותה תקופה, והדגיש את מעמדה של תל אביב כעיר ליברלית ומרכזית עבור קהילת הלהט"ב באזור. אירוע זה לא רק שיקף את האווירה הפתוחה של העיר, אלא גם חיזק את תדמיתה הבינלאומית ככזו, והיווה נקודת ציון משמעותית במאבק לזכויות להט"ב בישראל ובנראות הקהילה במרחב הציבורי, תוך שהוא קשור באופן הדוק לזהותה הדינמית והפלורליסטית של תל אביב.

שנת 2017 חלו מגמות ותהליכים ארוכי טווח שעיצבו וממשיכים לעצב את פניה של העיר. בשנה זו נכנסה לתוקף תכנית המתאר העירונית (תא/5000), אשר מהווה מסגרת תכנונית משמעותית לעתידה של העיר, ובמקביל החלו עבודות על עדכון התכנית (תא/5500), מה שמצביע על חשיבה אסטרטגית מתמשכת לגבי התפתחותה האורבנית של תל אביב לשנים קדימה. בנוסף, בשנת 2017 הצטרפה תל אביב לקבוצת ערים מובילות בעולם במאבק בשינויי האקלים (C40 Cities Climate Leadership Group), צעד המעיד על מחויבותה של העיר לנושאי סביבה וקיימות בעלי חשיבות גלובלית ומקומית. כמו כן, בשנה זו דורגה תל אביב במקום ה-7 בעולם במדד הערים הירוקות, הכרה שמשקפת מאמצים עירוניים בתחום איכות הסביבה ושטחים ירוקים. גם בתחום ההתחדשות העירונית נרשמה בשנת 2017 פעילות מוגברת בתל אביב, ובפרט נרשם זינוק בהתחלות בנייה במסגרת תמ"א 38 (חיזוק והרחבות), תהליך המשנה את מרקם הבנייה הוותיק בעיר. על אף שאירועים אלו אינם בהכרח אירועים יחידים ודרמטיים, חשיבותם ההיסטורית טמונה בהשפעתם המצטברת על התכנון העירוני, הקיימות, וההתפתחות הפיזית והחברתית של תל אביב לאורך זמן. בנוסף, שנת 2017 הייתה שנת שיא בתיירות הנכנסת לישראל, ובהיותה מוקד משיכה תיירותי מרכזי, גם לכך הייתה השפעה כלכלית ותרבותית על העיר.

אילו אירועים התרחשו בתל אביב בשנת 2016, שהם בעלי חשיבות היסטורית בהקשר של העיר תל אביב? המשך יבוא

ראשי העיר תל אביב יפו בכניסה ללשכת ראש העיר, מרץ 2022

שיפוץ הבימה 2007-2012

סמל עיריית תל אביב (גרסה קודמת), שדרות רוטשילד, דצמבר 2021

"על קרקע זו, בתאריך 16.3.1925 הוקם הבית הראשון ב"נחלת יצחק" ע"י משפחת זימן. מחלוצי המתיישבים בארץ אשר הוו דוגמא להתיישבות היהודית. הנציחו על אדמה זו את גולת ליטא, בהקמת שכונה לתפארת "נחלת יצחק"

הטקסט מתוך לוחית זיכרון לבניין הראשון בשכונת נחלת יצחק, ברחוב נחלת יצחק 14

צילום: נחלת יצחק 16, מרץ 2025

תל אביב – מאה שנים ב-15 דקות

ציר הזמן של שכונת התקווה – שלט מתוך "הסאלוף – מאפיה תימנית" בשוק התקווה, אפריל 2025

ציר הזמן של שכונת התקווה

 

1909 – הקמת תל אביב

1935 – הקמת שכונת התקווה

1936 – הקמת קבוצת בני יהודה

1947 – קרבות שכונת התקווה במלחמת השחרור

1948 – צירוף שכונת התקווה לתל אביב

1952 – נולד אמד בן טובים "מלך השכונה"

1957 – נולדה עפרה חזה "מלכת השכונה"

1968 – בני יהודה זוכה בגביע המדינה בפעם הראשונה

1977 – הקמת סדנת תיאטרון  שכונת התקווה

1979 – הקמת "בית דני

1981 – בני יהודה זוכה בגביע המדינה בפעם השנייה

1989/90 – בני יהודה זוכה באליפות המדינה 

2000 – עפרה חזה "מלכת השכונה" הולכת לעולמה

2002 – הקמת מאפיית הסאלוף 

2008 – השייט שחר צוברי זוכה במדלייה אולימפית באולימפיאדת בייג'ין

2017 בני יהודה זוכה בגביע המדינה בפעם השלישית

2019 בני יהודה זוכה בגביע המדינה בפעם הרביעית

קונים בשכונה – מחזקים את התקווה

חג שמח

למעבר לאינסטגרם – לחצו על התמונה

דילוג לתוכן