מונטיפיורי, משה, סר (1885-1784) נדבן יהודי אנגלי שעשה רבות למען יהודים בעולם ולמען היישוב היהודי בארץ-ישראל. שמר על אורח חיים דתי, עסק במסחר והיה סוכן המניות של מאיר רוטשילד. נשא את יהודית ברנט, ומ-1824 פרש כמעט מכל עסקיו כדי להגן על זכויות היהודים בעולם: היה מעורב במאבק למען האמנסיפציה באנגליה, בפרשת עלילת הדם של דמשק ב-1840 – שאותה הצליח להפריך – ובעלילות דם נוספות, וכן בהשגת כתב זכויות ליהודי האימפריה העות'מנית מידי השולטן. מאז כונה "השר משה". היה יועצה של המלכה ויקטוריה, וב-1846 הוענק לו תואר אצולה. הקים בית כנסת וישיבה באנגליה. ביקר בארץ ישראל שבע פעמים מ-1827 ועד 1875, ובמימונו נערך מפקד מפורט של תושביה היהודים ב-1839. לירושלים סיפק מכבש דפוס וציוד למפעל אריגה, קיבל היתר לרכוש קרקעות ויזם הקמת בתי מחסה לעניים בירושלים – משכנות שאננים (1860), השכונה הראשונה מחוץ לחומות – והקים טחנת רוח כדי להוזיל את מחיר הקמח לעניים. בספר שכתב ב-1875 חזה את הקמתה המחודשת של מדינה ליהודים. ב-1855 קנה פרדס ליד יפו, שבו הוקמה ב-1924 שכונת מונטיפיורי, על שמו, שכן את הקרקע רכשו יוזמיה מקרן מזכרת משה מונטיפיורי; השכונה הצטרפה לתל אביב ב-1941 ובה שדרות על שם רעייתו יהודית. עץ מהפרדס הועבר לגן הבוטני באוניברסיטת תל אביב. כן נקראים על שמו שכונות בירושלים – אלה משה (1875), מזכרת משה (1883), ימין משה (1891), זכרון משה (1906) וקרית משה (1923) ומוסדות שונים בארץ.(המידע באדיבות עיריית ת"א-יפו)