למידה במרחבים טבעיים היא גישה חינוכית, המיושמת בגני ילדים, אשר שואבת השראה ממודל "גני היער" שהתפתח בסקנדינביה. הרעיון המרכזי הוא שהשהייה והפעילות בחוץ, במרחבי טבע (גם אורבניים), מהווה סביבה מיטבית להתפתחות רב-ממדית של ילדים בגיל הרך – מבחינה בריאותית, פיזית, רגשית, יצירתית וקוגניטיבית.

בפועל, גנים אלו מקיימים את רוב סדר היום והפעילויות החינוכיות שלהם בחוץ, במרחב טבעי סמוך. השאיפה היא לקיים מספר ימי למידה שבועיים בחוץ. למרות זאת, לכל גן יש גם מבנה קבוע המשמש לפעילויות צהרון, קייטנה ולימים עם מזג אוויר קיצוני. חלק מהגישה כולל גם יציאה החוצה בימי גשם, כאשר התלכלכות היא חלק צפוי וחיובי מתהליך הלמידה. מבחינת סדר יום ותכנים, הגנים יכולים להיות דומים לגנים רגילים, אך ההבדל המהותי הוא מיקום הפעילות – בטבע.