אור ומים / הצעה

מזרקת "אש ומים" בכיכר דיזנגוף (של האמן יעקב אגם) הפכה לסמל זיכרון מרכזי בעקבות אירועי השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. אלמנט האש בשם הפסל (ובפסל עצמו) הפך במובן מסויים לטעון ועלול לעורר תחושות קשות ומכאיבות.

כדי להתאים את המקום החדש של הכיכר גם כמרחב התייחדות, יש מקום לשקול שינוי אלמנט זה של המזרקה, החלפתו באלומת אור שתדלק פעם ביממה למספר דקות ותיראה למרחוק ושינוי שם הפסל ל"אור ומים". שינויים אלה יכולים לאפשר לפסל להמשיך ולסמל חיים, אך במקביל להכיל משמעויות של תקווה, אור ושלווה, הרחק מהקונוטציות שגולמות באש.

הדבר יכבד את זיכרון הנופלים והנרצחים ויאפשר למרחב הציבורי לשמש גם כמרכז לזכרון , נחמה ותקווה, באופן עדין ומרומז, שישתלב בהרמוניה עם המשכיות החיים.
כמובן שמהלך כזה צריך להיעשות בשיתוף הציבור, משפחות הנופלים והנרצחים ובשיתוף והסכמת האמן והיוצר של הפסל – יעקב אגם.