בעקבות מתקפת השבעה באוקטובר ופרוץ המלחמה, המרחב הציבורי בתל אביב הפך למראה המשקפת את האבל הלאומי, הכמיהה לשובם של החטופים והנעדרים, והסולידריות החברתית. ברחבי העיר צצו מחוות רבות ומגוונות: קירות רבים, במיוחד בשכונת פלורנטין ובדרום העיר הידועות בסצנת אמנות הרחוב שלהן, התכסו במהירות בעבודות גרפיטי וציורי קיר. יצירות אלו כללו דיוקנאות של קורבנות הטבח, איורים של החטופים עם הקריאה הבלתי פוסקת "Bring Them Home Now", סמלים של מגן דוד, יוני שלום, וביטויים של כאב, זעם ותקווה. לצד אמנות הרחוב הספונטנית, הוקמו גם מיצבים מרגשים בנקודות מרכזיות. הבולטת שבהן היא "כיכר החטופים והנעדרים" ברחבת מוזיאון תל אביב, שהפכה למוקד עלייה לרגל וכללה מיצגים מתחלפים רבי עוצמה. מיצבים נוספים, קטנים יותר, וכרזות רבות הופיעו גם בכיכרות אחרות, על גדרות אתרי בנייה ולאורך רחובות מרכזיים, כולם מהווים עדות ויזואלית מתמשכת לטרגדיה ולקריאה לפעולה ולאחדות.