בזמן עבודות ההרחבה של דרך ההגנה לצורך הקמת הקו הסגול של הרכבת הקלה, סמוך לשוק התקווה, התגלה בית באר מהמאה ה-19. התגלית אירעה במהלך עבודות שכללו הריסת מבנים קיימים לאורך תוואי הקו, והייתה עלולה להסתיים בהרס מוחלט של האתר ההיסטורי.
אולם, בזכות עירנותם ופעילותם של פעילים ותושבים מהשכונה, ובהתערבות העירייה, נעצרה הריסתו המוחלטת של בית הבאר. התושבים, שהכירו בחשיבותו ההיסטורית והתרבותית הפוטנציאלית של המבנה, פעלו לשמירתו והעלאת המודעות לגביו.
בתי באר (בייארות) היוו חלק בלתי נפרד מהנוף החקלאי שאפיין את אזור יפו ודרום העיר במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. הם שימשו מקור מים מרכזי לפרדסים ולשטחים חקלאיים, ולעיתים קרובות נבנו בסמוך אליהם גם בתי מגורים או בתי קיץ. מבנים אלו מעידים על ההיסטוריה החקלאית וההתיישבותית של האזור ומגלמים אדריכלות מקומית ייחודית.
בעקבות התערבות הפעילים והחשיבות ההיסטורית של בית הבאר שהתגלה, עיריית תל אביב-יפו הכריזה על המקום כמבנה המיועד לשימור. כעת, תושבי השכונה והפעילים המקומיים מצפים לקבלת החלטה בנוגע לעתידו של בית הבאר. תקוותם היא שהמבנה ישומר וישוקם, ויוכשר לשימוש ציבורי, בדומה לבתי באר אחרים ברחבי דרום העיר ויפו ששומרו והפכו למרכזי תרבות, גלריות או חללים קהילתיים הפתוחים לרווחת התושבים והמבקרים.
שימור בית הבאר בדרך ההגנה מהווה הזדמנות חשובה לחשוף ולהנגיש לציבור פיסה מההיסטוריה העשירה של דרום תל אביב ויפו, ולהוסיף נדבך נוסף למרקם העירוני והתרבותי של האזור.
