חלונות תל אביב מהווים עדות ויזואלית מרתקת להתפתחותה האדריכלית של העיר, ומציגים מגוון רחב של סגנונות המשקפים את התקופות השונות בתולדותיה. בסגנון האקלקטי של שנות ה-20, ניתן למצוא חלונות במגוון צורות וגדלים, לעיתים קרובות עם קשתות, עיטורים וחלוקות דקורטיביות, המשקפים שילוב השפעות מזרחיות ומערביות. לעומת זאת, מבני הבאוהאוס (הסגנון הבינלאומי) שאפיינו את "העיר הלבנה" בשנות ה-30 וה-40, הציגו גישה פונקציונלית ומינימליסטית שהתבטאה בחלונות סרט אופקיים, חלונות גדולים ללא עיטורים, ושימוש בקומפוזיציות גאומטריות פשוטות. חלונות אלו נועדו להכניס אור טבעי ואוויר מרביים ולהדגיש את הקשר בין הפנים לחוץ. כיום, לצד שימור המבנים ההיסטוריים על חלונותיהם המקוריים, ניתן לראות שימוש נרחב בפרופילים בלגיים ופרופילי אלומיניום מודרניים, המאפשרים גמישות עיצובית ומענה לצרכים עכשוויים, תוך שמירה על זיקה, לעיתים, למראה המאפיין של פעם. מגוון זה של פתחים יוצר שפה ויזואלית עשירה ומגוונת המעידה על ההיסטוריה הבנויה והמתפתחת של תל אביב.