כיפה מעל תל אביב – בהשראת אדריכל בקמינסטר פולר.

בהתבסס על מודל ה"כיפה מעל מנהטן" של פולר (1959), מוצג רעיון לבחינת הקמת כיפה גאודזית רחבת היקף מעל מרכז העיר תל אביב, כדי להשיג יעילות תפעולית ואקלימית באמצעות סגירת מרחב אורבני קונקרטי, בפרט כמענה למשבר האקלים וההתחממות הגלובלית.

יתרונות פוטנציאליים:
* בקרת אקלים קיצוני: הגנה ישירה על תושבי העיר מפני גלי חום קיצוניים ולחות גבוהה המאפיינים את אזורנו ומחמירים עם ההתחממות הגלובלית. הכיפה תאפשר ויסות ושמירה על טמפרטורה אופטימלית באופן עקבי.
* חסכון אנרגטי גורף: הפחתה דרמטית בצריכת האנרגיה הנדרשת לקירור המבנים בעיר. על ידי יצירת מעטפת אקלימית יחידה, ניתן להשיג יעילות אנרגטית כוללת גבוהה משמעותית ובכך לצמצם את טביעת הרגל הפחמנית של המטרופולין.
* שיפור איכות האוויר: יצירת מערכת פילטרציה מבוקרת להפחתת חדירת זיהום אוויר, ובכך הגנה על בריאות הציבור מסיכונים אקלימיים וסביבתיים נלווים.
* עמידות וקיימות: ניצול עקרונות הבנייה הקלה והיעילה של פולר (מקסימום נפח במינימום חומר), התורמים לקיימות חומרית ומצמצמים את הצורך בחומרי בנייה כבדים.

הצעה זו מציגה את הכיפה הגאודזית לא רק כפתרון ארכיטקטוני, אלא כתשתית עתידית חיונית להתמודדות עם אתגרי האקלים בערים צפופות, תוך שיפור איכות החיים והקיימות האנרגטית בהתאם לעקרונות תכנונו של פולר.