מרתפים בתל אביב מהווים חלק בלתי נפרד מנתח נדל"ן המגורים, המסחר והתשתיות של העיר, והשימוש בהם התפתח לאורך השנים בהתאם לשינויים בתוכניות המתאר העירוניות ובצורכי התושבים. בתקופות מוקדמות של הבנייה בעיר שימשו המרתפים בעיקר כשטחי שירות, מחסנים ומקלטים, אך עם העלייה בצפיפות האוכלוסין והזינוק בערכי הקרקע, שודרג מעמדם התכנוני והם הפכו בחלק מהמקים לשטחים עיקריים ובעלי ערך כלכלי רב. כיום, תוכניות בניין עיר בתל אביב (ובהן תוכנית המרתפים העירונית) מאפשרות להכליל בקומות תת-קרקעיות שימושים מגוונים כמו חדרים מוגנים (ממ"דים), חדרי כושר, משרדים ביתיים, קולנוע פרטי ושטחי אחסון, לצד שימושים מסחריים ומקומות חניה בבנייה רוויה. לצד היתרונות הבולטים במיצוי שטח המגרש והגדלת שטח הנכס, תכנון ובניית מרתפים בתל אביב מעמידים אתגרים הנדסיים וסביבתיים ייחודיים, עקב עומק מי התהום הגבוה בחלקים שונים של העיר (בעיקר באזורים הסמוכים לקו החוף ולאגן נחל איילון), הרכב הקרקע החולית והצורך בפתרונות איטום, ניקוז ואוורור מתקדמים.
