סגנון האר דקו באדריכלות, שזכה לפופולריות עולמית בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, מהווה ביטוי לאלגנטיות, מודרניות ותעשייתיות של התקופה שבין שתי מלחמות העולם. הוא מתאפיין בעיטורים גיאומטריים מסוגננים, לעיתים קרובות בשילוב עם מוטיבים מעולם הצומח, החי או תרבויות עתיקות, שעברו הפשטה וסטייליזציה. הסגנון נוטה להדגיש קווים אנכיים, סימטריה מסוימת ומשלב חומרים כמו בטון, טיח, מתכת מבריקה וזכוכית ליצירת מראה עשיר ומרשים. גם בתל אביב, בעיקר בשנות ה-30, ניתן למצוא מבנים הנושאים מאפיינים של אר דקו, לעיתים קרובות בשילוב עם הסגנון האקלקטי המאוחר או כעיטורים ששולבו במבנים המוקדמים של הסגנון הבינלאומי. ביטויי האר דקו בעיר ניכרים בפרטי חזיתות, תבליטים דקורטיביים מעל פתחים או במרפסות, עבודות מתכת ייחודיות בשערים ובמעקות, ועיצוב כניסות מרשימות, המוסיפים נופך של פאר ותחכום למרקם העירוני לצד הסגנונות האחרים.