בתי בד הם מבנים עתיקים ששימשו להפקת שמן זית מזיתים. בארץ ישראל, בתי בד קיימים כבר מהתקופה הנאוליתית, ושימשו לאורך ההיסטוריה לא רק להפקת שמן, אלא גם כמרכזים קהילתיים וחברתיים.

בתי בד מסורתיים פעלו באמצעות גלגל אבן גדול, המונע על ידי חיות משק או אדם, שריסק את הזיתים. לאחר מכן, העיסה הועברה לכלי מיוחד שם הופרדה מהשמן באמצעות לחץ.

עם התפתחות הטכנולוגיה, בתי בד רבים הוחלפו במפעלים מודרניים. עם זאת, בשנים האחרונות ישנה חזרה הולכת וגוברת לבתי הבד המסורתיים, הן מסיבות סביבתיות והן מסיבות תרבותיות.