פסאז'ים בתל אביב / פסז'

פסאז'ים התל אביב הם מעברים מקורים או שבילים צרים להולכי רגל, לעיתים קרובות בין בניינים או מקבילים לרחובות ראשיים. פסאז'ים אלה יכולים להכיל חנויות קטנות, בתי קפה, גלריות או סדנאות, ומציעים מפלט מהרחוב הסואן. חלק מהפסאז'ים הם היסטוריים ובעלי אופי ייחודי, כמו פסאז' פנסק שהיה המרכז המסחרי הראשון בתל אביב ובו הייתה המעלית הראשונה בעיר. פסאז'ים אחרים הם מודרניים יותר ומשקפים את האופי הדינמי של העיר. הם מהווים חלק בלתי נפרד מהמרקם האורבני של תל אביב, ומספקים חוויה שונה של קניות ובילוי.

ניתוח המושג "פסאז'" בהקשר התל אביבי
  • הגדרה ראשונית ומקורות אירופיים: המונח "פסאז'" מתייחס באופן מסורתי לארקדה או גלריה מקורה, לרוב עם גג זכוכית, המיועדת להולכי רגל כחלק מבלוק עירוני באירופה. פסאז'ים אלה זכו לפופולריות רבה במאה ה-19 באירופה, הודות להתקדמות השימוש בברזל יצוק וזכוכית. הפסאז' האירופי המסורתי שימש כמרחב מסחרי וחברתי מקורה, שחיבר לעיתים קרובות חלקים שונים של העיר. תפיסה זו מהווה נקודת ייחוס להבנת ההקשר התל אביבי.
  • התאמה לתל אביב: יש לבחון מדוע המונח "פסאז'" עשוי לשמש עבור מבנים בתל אביב שאינם עומדים בהגדרה זו באופן מדויק, כפי שניתן לראות במקרה של פסאז' פנסק. ייתכן שהשימוש במונח "פסאז'" בתל אביב משקף פרשנות רחבה יותר, הכוללת חצרות פנימיות, מרכזים מסחריים מוקדמים עם חללים מקושרים, או מדרחובים משמעותיים. פסאז' פנסק עצמו אינו מתאים להגדרה האדריכלית של פסאז' או ארקדה. נראה כי השימוש במונח "פסאז'" בתל אביב עשוי לשקף חיבור תרבותי או שאיפה למודלים עירוניים אירופיים, ולא הקפדה מדויקת על הגדרות אדריכליות.
  • תל אביב כמרכז מסחרי: תל אביב התפתחה בשלביה המוקדמים כמרכז עירוני עברי מודרני, נפרד מהעיר יפו הערבית ברובה. תכנון העיר הושפע בתחילתו מתנועת "עיר הגנים". בשכונות הראשונות של תל אביב היו הגבלות על פעילות מסחרית, בניגוד ל"מרכז המסחרי החדש" שהוקם מאוחר יותר. ייתכן שתכנונה הראשוני של תל אביב כעיר גנים הגביל את התפתחותם של פסאז'ים מסורתיים בסגנון אירופי, הנפוצים יותר בסביבות עירוניות צפופות ומבוססות. הדגש על שטחים ירוקים ואזורי מגורים במודל עיר הגנים עשוי היה לתעדף סוגים שונים של מרחבים ציבוריים ומסחריים בהשוואה לאופי המקורה והממוקד בהולכי רגל של פסאז'ים אירופיים.
  • עליית רחוב הרצל ומבנים מסחריים מוקדמים: רחוב הרצל היה אחד מעורקי המסחר הראשונים והחשובים בתל אביב. בשנות ה-20 של המאה ה-20, סגנונות אדריכליים כמו ניאו-קלאסי ואקלקטי אפיינו את הבניינים המסחריים המוקדמים. הסגנון האדריכלי האקלקטי של תל אביב המוקדמת שאף לשלב מודרניות אירופית עם הקשרים מקומיים, מה שיכול היה להוביל לפרשנויות ייחודיות של מרחבים מסחריים שלא היו העתקים ישירים של פסאז'ים אירופיים. אדריכלים בתל אביב המוקדמת ביקשו ליצור זהות עירונית מובהקת, ואימוץ הסגנונות האקלקטיים מרמז על מיזוג השפעות שונות ולא על התמקדות יחידה בשכפול מודלים אירופיים.
  • ה"מרכז המסחרי החדש": הקמת "המרכז המסחרי החדש" מדרום למסילת הרכבת הייתה שלב משמעותי בהתפתחות המסחרית של תל אביב. אזור זה נבדל מהשכונות המוקדמות במגרשים קטנים יותר, בניינים גבוהים יותר המחוברים זה לזה ושימוש מעורב של מסחר ומגורים. עליית "המרכז המסחרי החדש" מצביעה על מעבר למודל מסחרי עירוני מסורתי יותר, אשר עשוי היה לטפח את התפתחותם של מרחבים דמויי פסאז'ים או מבנים המיועדים למסחר ולתנועת הולכי רגל. ככל שתל אביב גדלה וצרכיה המסחריים התפתחו, עקרונות התכנון השתנו כדי להתאים לפעילות מסחרית צפופה יותר, מה שיכול היה ליצור הזדמנויות למרחבים הדומים לפסאז'ים אירופיים.
  • היסטוריה מפורטת והקמה: פסאז' פנסק הוקם ביוזמת צבי אריה פנסק ונבנה בשנים 1924-1925. הוא ממוקם ברחוב הרצל 16 ונודע כמרכז המסחרי הראשון בתל אביב ובארץ ישראל. האדריכל שתכנן אותו היה יהודה מגידוביץ' והקבלן היה שמואל וילסון. פסאז' פנסק מייצג רגע מכריע בהיסטוריה של תל אביב, ומסמן את המעבר מפרבר של יפו למרכז מסחרי עצמאי. הקמת המרכז המסחרי הראשון מסמלת את עצמאותה הכלכלית הגוברת של תל אביב ואת שאיפתה להפוך למרכז עירוני מרכזי.
  • מאפיינים אדריכליים: הבניין בן שלוש הקומות (מאוחר יותר ארבע) נבנה בסגנון ניאו-קלאסי וכלל חצר פנימית, מרפסות וחזית סימטרית עם פילסטרים. חלונות ראווה פנו לרחוב הרצל וחלל פנימי סיפק אור טבעי. למרות שנקרא "פסאז'", תיאורו האדריכלי מרמז על דמיון רב יותר לחנות כלבו מוקדמת או ארקדה עם יחידות נפרדות הפונות לחלל מרכזי, ולא למעבר מקורה להולכי רגל. סתירה זו בין השם לסגנון האדריכלי מחזקת את הרעיון שהמונח "פסאז'" עשוי היה לשמש באופן חופשי יותר או מתוך שאיפה בתל אביב המוקדמת.
  • חשיבות היסטורית ותרבותית: פסאז' פנסק כלל את המעלית הראשונה בתל אביב ("המַעֲלִיָּה") ואת מסעדת הגג ובית הקפה הראשון בארץ ישראל. במשך השנים פעלו בבניין חנויות, בתי מלאכה, משרדים ובתי דפוס שונים. פסאז' פנסק שימש כמרכז חברתי ומסחרי משמעותי, שהכניס אמצעים מודרניים וטיפח תרבות עירונית תוססת בתל אביב המוקדמת. נוכחות המעלית ומסעדת הגג מעידה על רמה של מודרניות וסגנון שהשפיעו על זהותה המתפתחת של תל אביב כעיר מתקדמת.
  • התפתחות ומצב נוכחי: הבניין עבר שינויי בעלות מספר פעמים וטרם עבר שימור.
  • גן החשמל: גן החשמל הוא שכונה בעלת אופי והיסטוריה ייחודיים, שנקראת על שם תחנת הכוח הראשונה של תל אביב. השכונה עברה שינוי ממקום מגורים יוקרתי לתקופה של הזנחה, ולאחר מכן התחדשה והפכה לרובע טרנדי לאופנה ועיצוב. באזור יש בוטיקי מעצבים, בתי קפה ומסעדות. למרות שאינם מוגדרים באופן מסורתי כפסאז'ים, הרחובות הצדדיים הצרים והגן המרכזי בגן החשמל עשויים היו לתפקד כמרחבים המיועדים להולכי רגל, המטפחים אינטראקציה חברתית ותחושת קהילה. תיאור גן החשמל כבעל "רחובות צדדיים צרים ומוזרים" מרמז על רשת של דרכים ידידותיות להולכי רגל שיכולות להיחשב אנלוגיות לפסאז'ים בתפקודן. תוכניות לפיתוח כיכרות ציבוריות ומעברים בשכונת החשמל מצביעות על הכרה עכשווית בערך של מרחבים כאלה.
  • אזור רחוב העלייה: רחוב העלייה ואזור השוק הסובב אותו (שוק העלייה) הם אזור מסחרי היסטורי משמעותי נוסף. קיימות תוכניות להתחדשות עירונית באזור זה, כולל פוטנציאל למעברים ציבוריים חדשים. רחוב אלנבי משתרע עד רחוב העלייה, מה שמצביע על קשר בין עורקי מסחר מרכזיים. אזור שוק העלייה, עם היסטוריה כשוק, ככל הנראה כלל מרחבים ושבילים המיועדים בעיקר להולכי רגל, אשר יכלו להיחשב כפסאז'ים לא רשמיים, המקלים על מסחר ואינטראקציה חברתית. שווקים, מטבעם, נוטים להיות סביבות ממוקדות בהולכי רגל, וההתייחסות ל"שוק העלייה" מרמזת על אזור שוקק חיים עם שבילים ודוכנים שתפקדו כמעברים לא רשמיים.
  • תכנון עירוני ומרחבי הולכי רגל: תוכנית המתאר של פטריק גדס משנת 1925 עבור תל אביב הדגישה את יצירת "עיר גנים" עם היררכיה של רחובות. התוכנית הבחינה בין "דרכים ראשיות" ל"דרכי מגורים" והציגה את הרעיון של "גושי מגורים". למרות שתוכניתו של גדס התמקדה במבנה עירוני רחב יותר, הרעיון של "גושי מגורים" מקושרים עם כבישים פנימיים עשוי היה ליצור שלא במתכוון נתיבי הולכי רגל קטנים ומקומיים או "פסאז'ים" בתוך גושים אלה. הרעיון של גושי מגורים עצמאיים עם רשתות כבישים פנימיות משלהם מרמז על פוטנציאל לתנועה ואינטראקציה של הולכי רגל בתוך גושים אלה, בדומה למרחבים דמויי פסאז'ים בקנה מידה קטן יותר. גדס חזה עיר גנים עם גנים ציבוריים המוקפים בגושי מגורים ורחובות קטנים.
  • אדריכלות הבאוהאוס ופסאז'ים: יש לבחון האם הסגנון האדריכלי של הבאוהאוס, שהיה נפוץ ב"עיר הלבנה" של תל אביב, כלל אלמנטים שניתן להגדירם כ"פסאז'ים" או מעברים מקורים, 
  • השפעה מסחרית וכלכלית: מרכזים מסחריים מוקדמים כמו פסאז' פנסק ואזורי שוק כמו שוק העלייה תרמו לצמיחה הכלכלית של תל אביב וביססו אותה כמרכז מסחרי. "פסאז'ים" אלה ומרחבים דמויי פסאז'ים שימשו כמנועים חיוניים לכלכלתה המוקדמת של תל אביב, ריכזו פעילות מסחרית ומשכו תושבים ומבקרים כאחד. על ידי מתן מרחבים ייעודיים למסחר, אזורים אלה הקלו על חילופי דברים כלכליים ותרמו לשגשוגה של תל אביב.
  • משמעות חברתית ותרבותית: מרחבים אלה עשויים היו לטפח אינטראקציה חברתית, בניית קהילה והתפתחות תרבות עירונית ייחודית בתל אביב. הסצנה התרבותית התוססת בתל אביב המוקדמת כללה בתי קפה, מסעדות וחגיגות ציבוריות. "פסאז'ים" ואזורים דומים המיועדים להולכי רגל שימשו ככל הנראה כנקודות מפגש חברתיות חשובות, ותרמו להיווצרות זהותה העירונית המובהקת של תל אביב ולטיפוח תחושת קהילה בקרב אוכלוסייתה המגוונת. נוכחות בתי קפה, מסעדות ומרחבים ציבוריים בתוך או סביב "פסאז'ים" אלה הייתה מספקת הזדמנויות לאינטראקציה חברתית ולהתפתחות חוויות תרבותיות משותפות.
  • התפתחות והתאמה עירונית: יש לבחון כיצד מושג ותפקוד ה"פסאז'ים" התפתחו בתל אביב עם צמיחתה המהירה ושינוי הנוף העירוני. יש לציין את עלייתם של קניונים ומרחבים מסחריים מודרניים אחרים. תפקידם של "פסאז'ים" מסורתיים עשוי היה לפחות עם הופעתם של קניונים מודרניים, המציעים סביבות מקורות ומבוקרות למסחר ולתנועת הולכי רגל, אך הצורך הבסיסי במרחבים עירוניים ידידותיים להולכי רגל נותר רלוונטי. ככל שתל אביב התפתחה, תפקודם של פסאז'ים חיצוניים מסורתיים עשוי היה להיות מוחלף חלקית על ידי מרכזי קניות מקורים, המשקפים שינויים בהרגלי הצריכה ובדפוסי ההתפתחות העירונית.

חג שמח

למעבר לאינסטגרם – לחצו על התמונה

דילוג לתוכן