שלטי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, לרוב בצבע כחול ומוצבים בחזיתם של מבנים ואתרים היסטוריים ברחבי הארץ, מהווים כלי חשוב בהנגשת ההיסטוריה והמורשת הבנויה לציבור הרחב. שלטים אלו מכילים לרוב מידע תמציתי על האתר, שנת הקמתו, ייעודו המקורי וסיפורו ההיסטורי, ולעיתים גם תמונות או איורים. מטרתם העיקרית היא להעלות את המודעות לחשיבות שימור המבנים ההיסטוריים כחלק בלתי נפרד מסיפורה של הארץ והיישוב העברי, ולעודד עניין ומחקר נוסף בקרב העוברים ושבים. עיצובם האחיד וצבעם הבולט מסייעים בזיהויים כנקודות ציון היסטוריות, והם מהווים תזכורת ויזואלית לעבר המפואר שהתרחש במקום. המועצה עצמה, שסמלה מעוצב בהשראת חזית הגימנסיה העברית "הרצליה" ההיסטורית שנהרסה, פועלת רבות לזיהוי, תיעוד, שימור והנצחה של אתרים בעלי ערך היסטורי, ארכיטקטוני וחברתי, והשלטים הכחולים הם ביטוי פיזי וגלוי לפעילות זו בשטח, המאפשר לגעת בעבר ולשמרו למחר כסיסמת המועצה.
ראו גם: שלטים, שלטי מבנה לשימור
במאורעות ה-1 במאי 1921 הרסו פורעים ערבים את חנויות היהודים אשר שכנו הקטע זה של רחוב רזיאל, שנקרא אז רחוב בוסטרוס. משפחת סורסוק הלבנונית רכשה את השטח והקימה עליו ב-1925-1926 בית משרדים.
הקמת הבניין מומנה בכסף שקיבלו בני סורסוק מן התנועה הציונית עבור מכירת אדמותיהם בעמק יזרעאל בתיווכו של יהושע חנקין – "גואל האדמות" ובעבר דייר הרחוב.
בבית החדש שכנו בעיקר משרדי חברות יהודיות, ביניהן לשכת המסחר של תל-אביב וחברתו של מאיר דיזנגוף ראש העיר הראשון של תל אביב, אשר עברה לכאן מ"בית המשרד הארצישרלי" ששכן עד אז בהמשך הרחוב (רזיאל 17).
במאורעות 1936 נטשו הדיירים היהודים את הבניין.
לאחר מלחמת העצמאות הוא המסר לידי משרד הבטחון.
מ-1974 עברו לכן משרדי השקם".
הערה: ייתכנו אי דיוקיים בטקסט בשל מצבו של השלט
במקום זה עמדה הגמנסיה העברית "הרצליה" בשנים 1910-1958
אדמות אזור זה נרכשו לאחר מלחמת העולם הראשונה. עשרים דונם מהן העבירה עיריית תל-אביב לרשותו של פנחס רוטנברג, מייסד חברת החשמל, אשר הקים באתר את תחנת הכוח הראשונה בארץ ישראל, שהופעלה ב-1923.
בצד הבאר הגדולה, אשר שימשה להשקיית הפרדסים, הוקם ב-1925 מגדל מים שתוכנן על-ידי משרד המהנדסים גוט-ברמן, והשקיף אל עבר דרום תל-אביב ומזרחה. המגדל שוכן בשכונת המגורים שנקראה אז "רמת השרון".
בקומתו הראשונה נפתחה חנות מכולת שכונתית, ולאחר שנים שימש המקום כבית-מלאכה של מפעל המים העירוני.
מגדל המים שוחזר על-ידי חברת החשמל, במסגרת פעילותה הקהילתית, בשיתוף ה"מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל" ועיריית תל אביב-יפו ב-1999.
בין השנים 1918-1921 היה בית זה ל"בית העולים". הבית הוקם על ידי "ועד הצירים" של ההנהגה הציונית, והתגוררו בו חלוצי העלייה השלישית, עם רדתם לחוף. המבנים בחצר שימשו כמקום לינה, חדר אוכל ובית חולים לעולים.
באר הראשונים
בשנת 1925 נוסדה נחלת יצחק על ידי קבוצת יהודים שבאו מקובנה שבליטא. בראשיתה הייתה נחלת יצחק מושבה חקלאית, ורק במרוצת השנים הפכה לשכונה עירונית.
במשך תקופה ממושכת שימשה הבאר הזאת מקור המים העיקרי של היישוב. סמוך לבאר הוקם בשנת תרפ"ז (1926) מגדל מים ומפלסו התחתון שימוש להתכנסות ולתפילה, עד שנת תרצ"ד (1934), אז נחנך במתחם זה בית הכנסת הגדול ע"ש הרב הגאון יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל, הרב הראשי של קובנה ומנהיג יהדות רוסיה, ע"ש נקראה גם השכונה.
לפני קום המדינה, שימשה הבאר גם כ"סליק" להסתרת כלי נשק של ארגון "ההגנה". סמוך לכאן, בבאר המים העזובה שברחוב זימן, הפעיל בחשאי ארגון ה"אצ"ל" מכונת דפוס, להדפסת כרוזים נגד שלטונות המנדט הבריטי.
צילום: מרץ 2024
תחנת הכוח הראשונה החשמל 14
"תחנת הכוח הראשונה בארץ ישראל ומשכן דירקטוריון חברת החשמל" | מרץ 2022
בית זה נבנה על ידי שלמה אבולעפיה ורעייתו רבקה לבית פריימן בשנת 1907. שלמה אבולעפיה, נצר למחדשי היישוב היהודי בטבריה ובירושלים, היה מוכתר שכונת נוה צדק ומייצגה בפני השלטונות העות'מנים. רבקה אבולעפיה היתה בתו של יעקב פרץ פריימן, ממייסדי המושבה ראשון לציון. רבקה ושלמה אבולעפיה נמנו על ששים וששה מייסדי תל אביב".
המומלצים באתר:
הבהרה: אנו עושים את מירב המאמצים להציג באתר מידע מדויק ומעודכן. השימוש במידע המופיע באתר באחריות המשתמש/ת בלבד.
מצאת טעות? נשמח לשמוע על כך.
הצילומים המופיעים באתר מוגנים בזכויות יוצרים.
